אפטה בפה: טיפול שבאמת עוזר ומה רק מחמיר

מה זו אפטה, ומה היא לא

אפטה יושבת על הרקמה הרכה והניידת בתוך הפה: הצד הפנימי של השפה או הלחי, צדי הלשון או תחתיתה, רצפת הפה. היא עגולה או אליפטית, עם רצפה צהבהבה או אפרפרה והילה אדומה סביבה, וכואבת הרבה יותר ממה שמגיע למשהו בגודל כזה. זו לא הידבקות ממישהו, ואי אפשר להעביר אותה הלאה.

הדבר שמבלבלים איתו הוא הרפס בשפה, שהוא בעיה אחרת עם סיבה אחרת:

• אפטה: בתוך הפה, על רקמה שאפשר להזיז. מכתש בודד או כמה כאלה. לא מדבקת.
• הרפס בשפה: על גבול השפה או על העור מסביבה. מתחיל כאשכול שלפוחיות קטנות שנפתחות ומתקרמות. נגרם מנגיף ההרפס, ומדבק כל עוד הוא נוזל.

ה-ADA מסביר את שניהם, בעמוד על אפטות ובעמוד על הרפס בשפה, אם בא לכם להשוות לפני שאתם מחליטים מה יש לכם.

הגורמים הנפוצים, שאף אחד מהם אינו באשמתכם ורובם משעממים למדי: נשיכת הלחי בזמן אכילה, החלקה של המברשת, תקופה של שינה גרועה או לחץ, שינוי הורמונלי, מזון חומצי, רמת ברזל או B12 נמוכה, ואצל חלק מהאנשים גם חומר ההקצפה (סודיום לאוריל סולפט) שנמצא במשחות שיניים רגילות.

מה באמת עוזר בזמן ההחלמה

המטרה היא שליטה בכאב ואי-גירוי נוסף. פחות או יותר לפי סדר התועלת:

• ג'ל מאלחש מבית מרקחת, עם בנזוקאין או לידוקאין, עשר דקות לפני הארוחה ולא אחריה. האכילה היא החלק שכואב, אז כדאי לתזמן לפיה.
• משחה מגנה שיוצרת שכבה מעל הכיב. היא לא מרפאת כלום, היא פשוט מונעת מהלשון ומהאוכל למצוא את הפצע כל היום.
• מי פה עם כלורהקסידין, לכמה ימים בלבד. שומרים על הכיב נקי ומורידים חלק מהרגישות. לא להישאר עליהם שבועות, כי הם מכתימים שיניים.
• שטיפות מי מלח פושרים. חצי כפית בכוס מים חמימים, בעדינות. זול ובאמת מרגיע.
• אקמול או איבופרופן, לפי ההוראות על האריזה, אם הפצע מפריע לשינה או לאכילה.
• לאכול סביבו. הדרים, עגבנייה, חומץ, חטיפים מלוחים מאוד, במבה קשה וכל דבר עם קצה חד יעירו אותו. שבוע של אוכל רך וניטרלי הוא לא חגיגה, אבל הוא עובד.
• מברשת רכה, שממשיכים להשתמש בה. המשיכו לצחצח את האזור בעדינות. רובד שמצטבר סביב כיב הופך אותו לכואב יותר, לא לבטוח יותר.

אם אתם מקבלים אפטות שוב ושוב, שווה לנסות חודש עם משחת שיניים ללא SLS. אצל חלק מהאנשים זה עוזר מאוד ואצל אחרים בכלל לא. לכיב גדול במיוחד או כזה שנמשך, רופא שיניים או רופא המשפחה יכולים לרשום סטרואיד מקומי, וזה הדבר היחיד שבאמת מקצר את התהליך.

מה לא עוזר, ומה רק מחמיר

הכיב נרפא באותם שבועיים בין אם קניתם משהו ובין אם לא, וזה משפט קשה להדפיס על אריזה. חלק מהתרופות הביתיות הפופולריות דווקא מחזירות אתכם אחורה:

• להצמיד אספירין לפצע. אספירין הוא חומצה. הוא שורף את הרירית ומשאיר אתכם עם כיב גדול מזה שהתחלתם איתו.
• אלכוהול נקי, ערק, או מי פה חזקים על בסיס אלכוהול. זה צורב מספיק כדי להרגיש כאילו זה עושה משהו. זה לא.
• לשפשף מלח ישירות לתוכו. מדולל במים זה מרגיע. לא מדולל זו פגיעה כימית.
• אנטיביוטיקה. אפטה אינה זיהום חיידקי, ולכן אנטיביוטיקה לא עושה לה דבר. מתי אנטיביוטיקה כן ולא התשובה הנכונה בפה מוסבר באנטיביוטיקה לזיהום בשן.
• לחטט בפצע, וכך כיב של חמישה ימים הופך לכיב של שנים עשר.

מתי פצע בפה הוא לא אפטה

זה החלק שחשוב, וזו הסיבה להמשיך לקרוא אחרי סעיף שיכוך הכאב. רוב הנקודות הכואבות בפה הן לא מזיקות. חלק קטן מהן כן, והן ניתנות לזיהוי.

• כל כיב שעדיין נמצא שם אחרי שלושה שבועות. לא משנה איך הוא נראה ולא משנה מה לדעתכם גרם לו, תנו למישהו לבדוק אותו. כיב ללא כאב הוא לא הסוג המרגיע. אפטות כואבות, ולכן פצע מתמשך שלא כואב הוא סיבה גדולה יותר להיבדק, לא קטנה יותר.
• כיב שחוזר בדיוק לאותו מקום. בדרך כלל משהו משפשף אותו: קצה חד של שן שבורה או סתימה ישנה, שפת תותבת, סוגר יישור או קצה חוט. החלקת הקצה היא תור קצר, והכיב מפסיק לחזור. הכתבה שלנו על תיקון שן שבורה מכסה את גרסת הקצה החד של זה.
• גוש בחניכיים שמתנפח ומתכווץ, עם טעם רע כשהוא מתנקז. זו לא אפטה. זה פצעון בחניכיים שמנקז שן מזוהמת, והוא מחייב טיפול בשן עצמה. במורסה בשן מוסבר מה קורה מתחת.
• מדף חניכיים אדום ונפוח מעל שן בינה שבקעה חלקית, שנגיסה עליו היא ייסורים. גם זו לא אפטה, וזה מטופל בכאב בשן בינה.
• התפרצויות חוזרות של כמה כיבים יחד, במיוחד לצד עייפות, ירידה במשקל, תסמינים במערכת העיכול או כאבי מפרקים ועיניים. זה רופא משפחה ובדיקת דם, ולא רופא שיניים. צליאק, חוסר ברזל ו-B12, מחלת מעי דלקתית ומחלת בהצ'ט מופיעות בפה קודם, לפעמים שנים קודם.

לכו לחדר מיון בבית חולים ולא אלינו אם נפיחות מתפשטת על פני הפנים או אל הצוואר, אם הבליעה או הנשימה נעשות קשות, או אם יש חום גבוה עם כיבים נרחבים בפה. ילד קטן שכל הפה שלו מכוסה כיבים והפסיק לשתות זקוק לרופא באותו יום, כי הסיכון האמיתי שם הוא התייבשות ולא הפצעים.

איפה בודקים פצע בפה בבית שמש

בכנות, ברוב המקרים אתם לא צריכים אותנו בשביל זה. אם יש לכם מכתש כואב אחד בתוך השפה ואתם יודעים שנשכתם אותה, אלה שבועיים של הטרדה בלי תור. לקבוע רופא שיניים בגלל אפטה רגילה ביום השלישי זה להוציא כסף על משהו שהיה נפתר בכל מקרה.

עם זאת, שווה להכיר את העיתוי, כי לשבוע שלנו כאן יש צורה מסוימת. אנחנו פתוחים ראשון עד חמישי, 8:00 עד 20:00, ויום שישי 8:00 עד 14:00, וסגורים בשבת. אפטה שמתלקחת ביום חמישי בערב אינה מקרה חירום ותחזיק בנוחות עד יום ראשון עם מי מלח וג'ל מאלחש. זה שונה לגמרי מנפיחות או משן פועמת באותו יום חמישי בערב, שלא צריכות לחכות, ושאותן אנחנו כן רואים מחוץ לשעות הרגילות.

שני דברים מעשיים. ראשית, כלל שלושת השבועות עובד רק אם אתם יודעים מתי הפצע התחיל, ואף אחד לא זוכר את זה במדויק שלושה שבועות אחר כך. רשמו לעצמכם בטלפון ביום שבו שמתם לב. שנית, אם אנגלית היא שפת האם שלכם, היכולת לתאר את הפצע במדויק שווה כאן יותר ממה שאנשים מצפים. ד"ר יואל למד ב-Case Western Reserve University בארצות הברית, עלה לארץ ב-2014 ומטפל בעברית ובאנגלית, ו"זה שם מלפני תשעה באב וזה לא כואב" אומר לנו הרבה יותר מתרגום מקורב שלו. כשקצה חד של שן הוא הסיבה, אפשר לקבל תור באותו יום במרפאה שלנו בבית שמש והתיקון לוקח דקות.

אם יש לכם פצע בפה שנשאר מעבר לשלושה שבועות, חוזר שוב ושוב לאותו מקום, או יושב ליד שן שבורה או חדה, התקשרו או שלחו וואטסאפ ל055-985-8845 ונסתכל עליו. אנחנו ברחוב הרב קוק 28/1 בבית שמש, פתוחים ראשון עד חמישי 8:00 עד 20:00 ושישי 8:00 עד 14:00, עם טיפולי חירום מחוץ לשעות אלה כשמשהו באמת לא יכול לחכות. עמוד רופא שיניים חירום בבית שמש שלנו מסביר איך אנחנו מטפלים בבעיות דחופות. ואם זו אפטה רגילה ביום הרביעי, חסכו את הכסף וקראו שוב את הסעיף על שיכוך הכאב.

לקריאה עצמאית, MouthHealthy של ה-ADA מציע עמודים בשפה פשוטה על אפטות ועל הסוגים השונים של פצעים בפה והגורמים להם.