השתל היה תקין. הברגה שהתרופפה.

תשובה קצרה: כתר על גבי שתל שהתחיל לזוז הוא לרוב ברגה מחזיקה שהתרופפה, ולא שתל שנכשל. זה ניתן לתיקון, לרוב בפגישה קצרה אחת - אבל אסור להשאיר את זה ככה, כי לעיסה על ברגה רופפת עלולה לשבור אותה בתוך השתל, וזו כבר בעיה הרבה יותר גדולה.

השיחה

מנשה, בן 63, מנופי אביב, היה לו כתר על שתל שהחליף טוחנת תחתונה, שהושתל חמש שנים קודם לכן. הוא שם לב במשך כשלושה שבועות שהכתר זז מעט כשלחץ עליו עם הלשון, והתחיל להשמיע קליק בלעיסה.

הוא הניח שהשתל נכשל וטלפן כשהוא מצפה לבשורות רעות.

מה מצאנו

הכתר סבב מעט מאוד בלחיצת אצבע. הנקודה המכרעת: השתל עצמו לא זז כלל.

ההבדל הזה הוא הכל, וזה משהו שמטופלים לא יכולים לאבחן בעצמם.

ברגה רופפת משמעותה שהברגה הקטנה שמחברת את הכתר לשתל השתחררה מעט. הכתר זז; השתל יציב לגמרי. מצב שכיח, ניתן לתיקון, ולא חמור אם מטפלים בו בזמן.

שתל שנכשל משמעותו שהשתל עצמו איבד את החיבור לעצם. כל היחידה זזה. זה מצב הרבה יותר חמור, ולרוב מחייב הוצאת השתל.

בדקנו בקפידה. החניכיים סביב השתל היו בריאים, ללא דימום בבדיקה, עומק כיס של 3 מ"מ, וללא מוגלה. צילום הרנטגן הראה רמות עצם תקינות עד לכתף השתל, ללא הילה כהה סביבו - ונראה בצילום פער זעיר בין מכלול הכתר לשתל, שהוא הסימן הרדיוגרפי האופייני לברגה שהתרופפה.

למה ברגות מתרופפות. כל כתר על שתל מוחזק בברגה שהודקה לערך מומנט מסוים. לאורך שנות לעיסה, תנועות מיקרו יכולות בהדרגה לשחרר אותה. גורמים תורמים כוללים סגר שמעמיס על הכתר בזווית לא ישרה, חריקת שיניים, כתר רחב מעט מדי שגורם למזון להיתקע וליצור מנוף, וברגה שמלכתחילה לא הודקה לערך המומנט הנכון.

מנשה חרק שיניים ולא השתמש במגן לילה. זה היה כמעט בוודאות הגורם.

למה אסור להשאיר את זה. ברגה רופפת חשופה לכוחות כיפוף שהיא לא תוכננה לספוג. היא עלולה להישבר בתוך השתל. חילוץ שבר של ברגה שבורה מתוך שתל הוא קשה, לפעמים בלתי אפשרי, ולעיתים משמעו הוצאה והחלפה של השתל כולו. פגישה של עשרים דקות מונעת את כל זה.

מה עשינו

הסרנו את הכתר על ידי פירוק הברגה דרך פתח הגישה שבפני הלעיסה - פתח שהיה אטום בקומפוזיט, ולכן מטופלים כמעט אף פעם לא מודעים לקיומו.

בדקנו את הברגה. היא הייתה שלמה, לא שבורה, אך התרופפה בבירור. החלפנו אותה בברגה חדשה - נוהג סטנדרטי, מכיוון שברגה שהתרופפה עברה מתיחה.

ניקינו את המשטחים הפנימיים, החזרנו את הכתר למקומו, הידקנו את הברגה החדשה לערך המומנט שקבע היצרן באמצעות מפתח מומנט מכויל, המתנו עשר דקות והידקנו שוב, מה שמאפשר התיישבות.

ואז החלק החשוב: התאמנו את הסגר כך שהכתר לא יישא עומס כבד בתנועות צד לצד. והכנו לו מגן לילה.

התוצאה

ללא התרופפות נוספת כעבור שנתיים. מגן הלילה נלבש מדי לילה, וסימני הבלייה עליו מוכיחים זאת.

מה לעשות אם זה קורה לכם

1. אל תלעסו עליו. זה בדיוק מה ששובר את הברגה.
2. הגיעו לבדיקה תוך יום-יומיים. זו פגישה קצרה עכשיו, או בעיה רצינית בהמשך.
3. תארו בדיוק מה אתם מרגישים - תנועה, קליקים, תקיעת מזון, שינוי בסגר.
4. שאלו אם השתל עצמו רופף או רק הכתר. אלה שתי בעיות שונות לגמרי.
5. שאלו לגבי הסגר שלכם ולגבי חריקת שיניים. התרופפות חוזרת נובעת לרוב מסיבה מכנית.
6. עקבו אחר השתלים באמצעות צילומים ובדיקת חניכיים לפחות אחת לשנה.

הכתר על השתל מרגיש רופף? Urgent Dental Care יכולים לומר לכם אם מדובר בברגה או בשתל עצמו. 055-985-8845 · וואטסאפ · הרב קוק 28/1, בית שמש.

זהו סיפור קליני מייצג, המורכב ממספר מקרים. הוא משקף תמונה קלינית שאנחנו רואים דרך קבע בבית שמש וברמת בית שמש; השם והפרטים הם להמחשה בלבד ואינם של מטופל אמיתי.