ההחלטה שצריך לקבל לפני שהשן יוצאת

תשובה קצרה: ברגע שהשן יוצאת, העצם סביב השקע הריק מתחילה להתכווץ תוך שבועות, ורוב האובדן קורה בששת החודשים הראשונים. אם יש סיכוי שתרצו שתל בעתיד, השקע צריך לקבל השתלת עצם כבר בזמן העקירה - לא לדון בזה שנה אחר כך.

הפנייה

ראובן, בן 52, מרמת בית שמש ב', הגיע עם טוחנת ראשונה תחתונה מימין שהתפרקה במשך כמה שנים. הוא ידע שהיא עומדת לצאת. מה שלא סיפרו לו בשני ייעוצים קודמים במרפאות אחרות, זה שקורה משהו לאזור אחרי כן.

התוכנית שלו הייתה להוציא אותה, לחסוך כסף, ולחשוב על שתל "בעוד שנה-שנתיים". תוכנית כזו אפשרית, אבל בדרך כלל היא עולה יותר ונותנת פחות מאשר עשיית הדברים בסדר הנכון.

מה מצאנו

הטוחנת לא הייתה ניתנת לשיקום - עששת מתחת לעצם בצד הקדמי, עם פרוגנוזה גרועה לכל ניסיון שחזור לטווח ארוך.

החלק החשוב בבדיקה לא היה השן עצמה, אלא האזור סביבה. סריקת CBCT הראתה גובה עצם מספק מעל תעלת העצב, לוחית עצם בצד הלחי בעובי סביר, ושן שכנה בריאה. זה היה אזור טוב להשתלת שתל - בתנאי שהוא יישאר כזה.

הנה מה שקורה לשקע שמשאירים להחלים לבד. העצם שמקיפה מיד את שורש השן, מה שנקרא "עצם הצרור", קיימת רק כדי להחזיק את השן הזו. כשמוציאים את השן היא מאבדת את תפקידה ונספגת. מחקרים על שקעים שלא טופלו מראים אובדן משמעותי ברוחב הרכס בששת החודשים הראשונים - בדרך כלל בערך מחצית מהרוחב המקורי - כאשר רוב האובדן קורה בשלושת החודשים הראשונים. לוחית העצם בצד הלחי, שהיא דקה יותר, מאבדת הכי הרבה.

המשמעות המעשית היא ששתל שמושתל שנה אחר כך לרוב עדיין דורש השתלת עצם, לפעמים כשלב ניתוחי נפרד, לפעמים עם תקופת החלמה ארוכה יותר. בסופו של דבר משלמים על השתלת עצם בכל מקרה; ההבדל הוא שהשתלת עצם בזמן העקירה פשוטה יותר, זולה יותר וצפויה יותר מאשר שחזור רכס שכבר קרס.

מה עשינו

עקירה אטראומטית - זו המילה המרכזית. השתמשנו בפריוטומים דקים כדי לנתק את סיבי הרצועה סביב השורש, ושחררנו את השן לאורך הציר הארוך שלה, תוך חיתוכה לשני חלקים כך שאף שורש לא הופעל עליו כוח מנוף כנגד לוחית העצם הדקה בצד הלחי. שימור הלוחית הזו הוא כל הרעיון; שבירתה מסירה בדיוק את המבנה שרוצים לשמר.

לאחר מכן ניקינו את השקע ביסודיות, הנחנו חומר להשתלת עצם, כיסינו אותו בקרום נספג, ותפרנו את החניכיים כדי להחזיק הכול במקום.

היינו ברורים לגבי הבחירה. אם היה בטוח שהוא לא רוצה שתל, השתלת העצם לא הייתה נחוצה והיינו מוותרים עליה. מכיוון שהוא רצה להשאיר את האפשרות פתוחה, היה שווה לעשות זאת באותו יום.

התוצאה

ההחלמה עברה ללא תקלות. בחודש הרביעי הרכס שמר על הרוחב והגובה שלו. השתל הושתל בחודש החמישי ללא צורך בהשתלת עצם נוספת, והכתר הותקן ארבעה חודשים לאחר מכן.

מה לעשות אם זה קורה לכם

1. החליטו על ההשלמה לפני העקירה, לא אחריה. שתל, גשר, תותבת או כלום - לכל אפשרות יש השלכה שונה על השקע.
2. שאלו אם שימור השקע כדאי במקרה שלכם. זה לא תמיד המצב.
3. שאלו על טכניקה אטראומטית, במיוחד בשיניים קדמיות שבהן לוחית העצם הדקה קריטית מבחינה אסתטית.
4. אל תמהרו להחליט על שתל תחת לחץ - אבל כן כדאי לדעת שהשעון על העצם רץ.
5. שאלו על העלות הכוללת, עקירה, השתלת עצם, שתל וכתר, כדי שתוכלו לתכנן מראש.
6. עקבו בדיוק אחר הוראות הטיפול. השתלת עצם שנדבקת היא השתלת עצם שנכשלת.

עומדים לעבור עקירה? שאלו את Urgent Dental Care על מצב האזור לפני שהשן יוצאת. 055-985-8845 · וואטסאפ · הרב קוק 28/1, בית שמש.

זהו סיפור קליני מייצג, המורכב ממספר מקרים. הוא משקף תמונה קלינית שאנחנו רואים דרך קבע בבית שמש וברמת בית שמש; השם והפרטים הם להמחשה בלבד ואינם של מטופל אמיתי.