השיניים היו בסדר. השורשים היו הבעיה.

תשובה קצרה: משטח השורש רך יותר מהאמייל ומתחיל להתמוסס כבר ברמת חומציות הרבה פחות קיצונית. כשהחניכיים נסוגות עם הגיל, עששת יכולה להופיע בקו החניכיים של הרבה שיניים בבת אחת - ואצל מטופל מבוגר, קידוח כל השיניים הללו הוא לא בהכרח הפתרון הנכון.

הפנייה

היא שמרה על כל השיניים שלה במשך שבעים ואחת שנים ולא התכוונה להתחיל לאבד אותן עכשיו. זה נאמר כבר בדקה הראשונה, וזה קבע את הטון של כל הביקור.

חנה, ממגדל המים, לא הרגישה שום דבר מיוחד. הבת שלה שמה לב לחריצים חומים לאורך קו החניכיים, והיא זו שקבעה את התור.

מה מצאנו

שישה אזורים של עששת שורש: שקעים רדודים, חומים, מעט רכים, שהקיפו את צוואר הטוחנות והטוחנות הקטנות התחתונות ושתי ניבים עליונים. שום דבר על משטחי הלעיסה, שום דבר בין השיניים.

הפה שלה לא היה יבש - היא נטלה תרופה אחת, וכמות הרוק נבדקה ונמצאה תקינה. זה הבדיל בין המקרה הזה לבין תבנית הנגרמת מתרופות.

שלושה דברים הסבירו את זה.

נסיגת חניכיים. עשרות שנים של נסיגת חניכיים טבעית חשפו כמה מילימטרים של שורש ברוב השיניים. משטח השורש עשוי צמנטום ודנטין, לא אמייל: הוא רך יותר, ומתחיל להתמוסס כבר סביב pH של 6.2 במקום 5.5. במילים פשוטות - הוא נרקב בתנאים שלא פוגעים באמייל בכלל.

זריזות ידיים. היא סבלה מדלקת מפרקים ניוונית בשתי הידיים. היא צחצחה שיניים במסירות אך לא ביעילות - היא לא הצליחה לשמור על האחיזה או על סיבוב פרק כף היד הדרושים לניקוי לאורך קו החניכיים, וציוני הפלאק לאורך אותו קו היו גבוהים בעוד שכל השאר היה נקי.

שינוי בתזונה. מאז שבעלה נפטר היא התחילה לשתות תה עם שתי כפיות סוכר כמה פעמים ביום, ולאכול ארוחות קטנות ותכופות יותר. שני הדברים נפוצים ומובנים לחלוטין, ושניהם מעלים את תדירות החשיפה לסוכר.

מה עשינו

כאן ההחלטה החשובה הייתה מה לא לעשות.

קידוח שישה חורי עששת בשורש אצל אישה בת 71 פירושו שישה שחזורים בקו החניכיים - אזורים קשים מבחינה טכנית, שבהם קשה לשלוט בלחות, קשה לגמור את השוליים בצורה טובה, ועששת חוזרת בשוליים היא תופעה שכיחה. כל שחזור כזה גם מסיר מבנה שן לצמיתות ופותח מעגל של החלפות עתידיות.

פלואוריד דיאמין כסף על ארבע מתוך השש. מרוח באופן מקומי תוך פחות מדקה לכל שן, הוא עוצר עששת שורש פעילה ומקשיח את הנגע. בלי קידוח, בלי הרדמה, בלי הסרת מבנה שן. יש כאן פשרה שצריך להסביר מראש בכנות: הוא צובע את הנגע העצור בשחור. בשיניים אחוריות, מחוץ לטווח הראייה, רוב המטופלים מקבלים את זה בקלות. גם היא כך.

שחזורים רגילים בשני הניבים העליונים, שהיו גלויים כשחייכה, באמצעות זכוכית יונומרית - חומר המשחרר פלואוריד, סלחני יחסית ללחות קלה, ומתאים למשטחי שורש.

התאמת הגיינה, שהייתה חשובה לא פחות:

• מברשת שיניים חשמלית עם ידית רחבה, שמבטלת לגמרי את הצורך בסיבוב פרק כף היד.
• מברשות בין-שיניים עם ידית ארוכה בזווית, קלות יותר לאחיזה מחוט דנטלי, שבו היא לא הצליחה להשתמש כלל.
• משחת שיניים עתירת פלואוריד, שיורקים ולא שוטפים אחריה.
• הראינו לבת שלה איך לעזור באזור השמאלי התחתון, שאליו חנה לא הצליחה להגיע בנוחות.

תזונה, בהסכמה הדדית: אותו תה, אותה כמות סוכר, אבל בשלוש ישיבות במקום שש.

מריחת פלואוריד ובדיקת מעקב כל שלושה חודשים.

התוצאה

אחרי שלושה חודשים כל ארבעת הנגעים שטופלו היו קשים ועצורים - שינוי המרקם הוא המדד הקובע, לא הצבע. אחרי שנה, לא נוצרו נגעים חדשים ושום דבר לא התקדם.

היא עברה שתי סתימות במקום שש, שמרה על יותר מבנה שן, וחסכה כמה ביקורים ארוכים שהיו קשים עבורה.

מה לעשות אם זה קורה לכם

1. שאלו במפורש על קו החניכיים ברגע שיש נסיגת חניכיים. שם עששת נוטה להופיע עם הגיל.
2. שאלו האם כל נגע חייב קידוח. עצירת הנגע היא אופציה לגיטימית לחלק גדול מחורי עששת בשורש.
3. שאלו על פלואוריד דיאמין כסף, ועל הכתמה, כדי להחליט אילו שיניים מתאימות לו.
4. קחו מברשת חשמלית אם יש בעיית אחיזה או זריזות. היא מבטלת את רוב הדרישה הטכנית.
5. שימו לב לתדירות יותר מאשר לכמות - ארוחות קטנות ותכופות ומשקאות מתוקים הם הגורם הנפוץ.
6. בקשו עזרה באזורים שאינכם מגיעים אליהם. זו בעיה מעשית עם פתרון מעשי.

מבחינים בכתמים חומים בקו החניכיים? מרפאת רמת בית שמש לטיפולי שיניים דחופים מטפלת בכך בלי לקדוח אוטומטית. 055-985-8845 · וואטסאפ · הרב קוק 28/1, בית שמש

זהו סיפור קליני מייצג, המורכב ממספר מקרים. הוא משקף תמונה קלינית שאנחנו רואים דרך קבע בבית שמש וברמת בית שמש; השם והפרטים הם להמחשה בלבד ואינם של מטופל אמיתי.