היא פיהקה והלסת שלה לא נסגרה

תשובה קצרה: לסת שנתקעת פתוחה היא נקע במפרק הלסת. זה מפחיד אבל בדרך כלל קל יחסית להחזיר למקום, וככל שעושים זאת מהר יותר, כך קל יותר - אחרי כמה שעות השרירים נכנסים לעווית וזה נהיה הרבה יותר קשה.

השיחה

בוקר יום ראשון. רות, בת 57 מבית שמש, פיהקה בהרחבה בזמן ארוחת הבוקר והלסת שלה ננעלה פתוחה לגמרי. היא לא הצליחה לסגור אותה, לא הצליחה לדבר בבירור, ורייר לה כי היא לא הצליחה לבלוע כרגיל.

בעלה התקשר. הוא היה רגוע; היא, ובצדק, לא.

אמרנו להם לבוא מיד אלינו, ובעיקר - לא לנסות לכפות על הלסת להיסגר בדרך.

מה מצאנו

היא הגיעה כשהפה שלה פתוח כ-40 מ"מ, ולא הצליחה כלל לקרב את השיניים האחוריות זו לזו. היה שקע נראה לעין לפני כל אוזן, במקום שבו אמור לשבת הקונדיל, ובליטה מעט לפניו. שני הצדדים היו נקועים, וזה הדפוס השכיח יותר.

מדובר בנקע קדמי של מפרק הלסת (TMJ). הקונדיל - הקצה העגול של הלסת התחתונה - נע קדימה מעבר לבליטת המפרק שעליה הוא אמור להחליק קדימה ואחורה, ואז השרירים התכווצו והחזיקו אותו שם. הוא תקוע לפני בליטה שהוא לא מצליח לחזור מעליה לבד.

למה זה קורה. פתיחה רחבה היא הטריגר: פיהוק, צחוק, הקאה, טיפול שיניים ארוך, נגיסה בכריך גדול מאוד. גורמים מנבאים כוללים בליטת מפרק שטוחה יחסית, רפיון כללי במפרקים, נקעים קודמים - אחרי הפעם הראשונה הסיכוי להישנות עולה משמעותית - ותרופות מסוימות.

למה המהירות חשובה. בדקות הראשונות השרירים מתוחים אבל עדיין לא בעווית חזקה. תוך שעות השריר הלועסי והשריר הרקתי נסגרים בחוזקה, וההחזרה נעשית קשה בהרבה, ולפעמים דורשת הרגעה או הרדמה כללית.

הנקע הראשון שלה, כארבע שעות אחרי אירוע קודם שנים לפני כן, חייב הרגעה בבית חולים. הפעם הזו הייתה בת תשעים דקות בלבד.

מה עשינו

הושבנו אותה בכיסא נמוך עם הראש נתמך היטב על משענת הראש - גב יציב הכרחי, כי התנועה דורשת כוח ממשי.

עמדנו מולה, עם אגודלים עטופים בגזה ומונחים על הצד החיצוני של השיניים האחוריות התחתונות ולא מעליהן (נשיכה רפלקסיבית בזמן ההחזרה יכולה לגרום לפציעה רצינית), והאצבעות מתחת לסנטר.

התנועה היא קודם כלפי מטה, אחר כך אחורה, ואז כלפי מעלה: לוחצים כלפי מטה כדי לשחרר את הקונדיל מתחת לבליטת המפרק, מכוונים אותו אחורה, ואז נותנים לו לעלות חזרה לתוך השקע. לחץ יציב וממושך ולא כוח - מחכים שהשרירים יתעייפו וישתחררו.

ההחזרה קרתה תוך כארבעים שניות, עם נקישה שנשמעה בבירור, והיא סגרה את הפה מיד.

אחר כך: חבישה תומכת ל-24 שעות, תזונה רכה לשבוע, קרח, תרופות נוגדות דלקת, והנחיה לתמוך בסנטר ביד בזמן פיהוק.

התוצאה

ללא הישנות במשך שנתיים. היא הופנתה לכירורג פה ולסת לדון באפשרויות, שכן נקע חוזר לפעמים מצריך טיפול כירורגי, אבל עם שני אירועים במרווח של שנים רבות ההמלצה הייתה טיפול שמרני.

מה לעשות אם זה קורה לכם

1. אל תנסו לכפות סגירה. זה רק יחמיר את העווית בשרירים ועלול לפגוע במפרק.
2. אל תיכנסו לפאניקה, ואל תנסו לאכול או לשתות.
3. תמכו בלסת בעדינות ביד בזמן הנסיעה.
4. קבלו טיפול תוך שעה אם אפשר. למהירות יש חשיבות עצומה.
5. אחרי שהלסת חזרה למקום, אל תפתחו את הפה לרווחה במשך שבוע. תמכו בסנטר בזמן פיהוק.
6. ספרו לרופא השיניים שלכם שהיה לכם אירוע כזה. כך אפשר לתכנן טיפולים ארוכים עם הפסקות מנוחה ותומך נשיכה.

הלסת נתקעה פתוחה? אל תכפו עליה - התקשרו מיד למרפאת השיניים לטיפול דחוף רמת בית שמש: 055-985-8845 · וואטסאפ · הרב קוק 28/1, בית שמש.

זהו סיפור קליני מייצג, המורכב ממספר מקרים. הוא משקף תמונה קלינית שאנחנו רואים דרך קבע בבית שמש וברמת בית שמש; השם והפרטים הם להמחשה בלבד ואינם של מטופל אמיתי.