שלושים שנה של צחצוח שהרס לו את החניכיים

תשובה קצרה: חניכיים יכולות לסגת גם מצחצוח חזק מדי וגם מצחצוח מועט מדי. זיפים קשים, לחץ חזק ותנועת שפשוף שוחקים חריצים בשורש השן ודוחפים את החניכיים אחורה. הנזק לא מתאושש מעצמו, אבל הוא נעצר באותו יום שבו הטכניקה משתנה.

הפנייה

הוא הגיע בגלל רגישות, שבסופו של דבר לא הייתה הבעיה עצמה. מים קרים על השן העליונה השמאלית הפכו לבלתי נסבלים עבור אילן, בן 58 מנופי אביב, עד שהגיע למצב שבו הוא שותה הכול בטמפרטורת החדר.

הוא היה, לפי כל קנה מידה סביר, מטופל מסור. הוא צחצח פעמיים ביום, לפעמים שלוש. הוא השתמש במברשת קשה כי הרגיש שהיא עושה יותר. הוא לחץ חזק, ושפשף מצד לצד, כי כך לימדו אותו כילד בשנות השבעים.

כל אחת מההרגלים האלה הייתה הבעיה.

מה מצאנו

נסיגת חניכיים של 3 עד 5 מ"מ על המשטחים החיצוניים של הקדם-טוחנות והניבים העליונים משני הצדדים, הכי חמור בצד שמאל — הוא ימני, ואצל ימניים הלחץ החזק יותר מופעל דווקא בצד שמאל של הפה.

בגובה קו החניכיים, נחתכו חריצים בצורת טריז לתוך משטח השורש. חלקם היו בעומק מילימטר עם קצוות חדים ומלוטשים. משטחי השורש החשופים היו רגישים מאוד לאוויר ולקור.

הדפוס הזה הוא אבחנתי. שחיקה מצחצוח מופיעה על המשטחים החיצוניים, פוסחת על צד הלשון, חמורה יותר בצד הנגדי ליד הדומיננטית, ופוגעת בשיניים הבולטות ביותר בקשת — ניבים וקדם-טוחנות, שסופגות את עיקר השפשוף הצידי. מחלת חניכיים, לעומת זאת, פוגעת באתרים בכל היקף הפה ומלווה בדימום ובכיסים.

מעבר לכך, החניכיים שלו היו בריאות. עומק הכיסים היה 1 עד 2 מ"מ, ללא דימום בשום מקום. שליטת הרובד שלו הייתה, באירוניה, מצוינת.

בדקנו עוד שני גורמים אפשריים. תזונה חומצית מרככת את משטח השורש כך שהצחצוח שוחק יותר — הוא שתה מיץ אשכוליות ברוב הבקרים. וחריקת שיניים מפעילה כוח כיפוף על השן בצוואר, ויש עדויות שזה מקל על היווצרות החריצים הללו. אכן נמצאו אצלו שטחי שחיקה התואמים חריקה.

מה עשינו

קודם כול טכניקה, כי בלעדיה שום דבר אחר לא מחזיק. מברשת חשמלית עם חיישן לחץ, שעושה את העבודה בשבילו ועוצרת כשהוא לוחץ חזק מדי. ראש מברשת רך. תנועות עיגול קטנות בקו החניכיים במקום שפשוף צידי. צחצוח לפני ארוחת הבוקר במקום מיד אחרי משקאות חומציים, מכיוון שהאמייל והדנטין מרוככים לזמן מה אחרי חשיפה לחומצה.

שיקום החריצים העמוקים ביותר בקומפוזיט מודבק — חמש שיניים. זה אוטם את הדנטין החשוף, מה שפותר את רוב הרגישות, ומשחזר את קו המתאר של השן כך שרובד לא יצטבר בחריץ.

טיפול ברגישות באזורים הרדודים שנותרו: משחת שיניים עם ריכוז פלואוריד גבוה ולכה במרפאה.

מה שלא עשינו הוא השתלת חניכיים. השתלת חניכיים יכולה לכסות שורשים חשופים והיא שיקול ראוי כשהנסיגה מתקדמת, כשהמראה חשוב למטופל, או כשנותרה מעט מדי רקמת חניכיים יציבה. הנסיגה אצלו הייתה יציבה, בשיניים אחוריות שאינן נראות, עם מספיק חניכיים מחוברות. השתלה בחמישה אתרים עבור בעיה שכבר נעצרה הייתה מטפלת באי-הנוחות של רופא השיניים ולא בצורך אמיתי של המטופל.

התוצאה

הרגישות חלפה כעבור כשישה שבועות מהשיקומים. תצלומים ומדידות אחרי שנה, שנתיים ושלוש שנים מראים שאין נסיגה נוספת — השחיקה נעצרה כשהשפשוף נעצר.

מה לעשות אם זה קורה לכם

1. השתמשו במברשת רכה. זיפים קשים לא מוסיפים יעילות ניקוי וגורמים בדיוק לנזק הזה.
2. תנו למברשת חשמלית לעשות את העבודה. בחרו אחת עם חיישן לחץ, ושימו לב אליו.
3. עיגולים קטנים, לא שפשוף צידי, בזווית לתוך קו החניכיים.
4. אל תצחצחו מיד אחרי משהו חומצי. חכו שעה, או צחצחו לפני כן.
5. בררו אם הנסיגה יציבה או מתקדמת. זה קובע אם השתלה שווה את זה.
6. טפלו בחריצים עמוקים. הם אוגרים רובד ומחלישים את השן בנקודה הצרה ביותר שלה.

שיניים או חניכיים רגישות שנראות ארוכות יותר מבעבר? Ramat Beit Shemesh Urgent Dental Care תברר יחד איתכם מה הגורם. 055-985-8845 · וואטסאפ https://wa.me/972559858845 · הרב קוק 28/1, בית שמש

זהו סיפור קליני מייצג, המורכב ממספר מקרים. הוא משקף תמונה קלינית שאנחנו רואים דרך קבע בבית שמש וברמת בית שמש; השם והפרטים הם להמחשה בלבד ואינם של מטופל אמיתי.