שום דבר לא כאב, והרנטגן מצא ארבעה עששתים

תשובה קצרה: עששת בין השיניים לא ניתנת לזיהוי במבט, והיא לא כואבת עד שהיא מגיעה לעצב. צילומי ביטווינג הם הדרך היחידה לאתר אותה מוקדם, וזה בדיוק הטיעון לביצוע צילומים גם כשנראה שהכול בסדר.

השיחה

"האם אני באמת צריך צילומי רנטגן אם שום דבר לא כואב?"

זו שאלה לגיטימית והיא ראויה ליותר ממשיכת כתפיים. מאיר, בן 33, מנווה שמיר, לא עשה צילומים כבר כשבע שנים. הוא צחצח פעמיים ביום, לא היו לו תסמינים, והשיניים שלו נראו תקינות - וזה נכון, כי המשטחים שאפשר לראות היו בריאים.

הוא הסכים לשני צילומי ביטווינג, שלוקחים כתשעים שניות.

מה מצאנו

ארבעה נגעים, כולם בין השיניים, כולם בלתי נראים בבדיקה.

שניים חדרו דרך האמייל אל תוך הדנטין - ניתנים לטיפול עכשיו, אך מעבר לנקודת האל-חזור. שניים הצטמצמו לאמייל בלבד, מה שאומר שהיה ניתן פוטנציאלית לעצור אותם במקום לקדוח.

למה עששת כזו מסתתרת. נקודת המגע בין שתי שיניים סמוכות היא אזור מוגן שזיפי מברשת שיניים פיזית לא יכולים להגיע אליו. הפלאק יושב שם ללא הפרעה. העששת מתחילה בדופן הצדדית של השן, מתחת לנקודת המגע, ומתקדמת פנימה דרך האמייל בלי שום שינוי גלוי בכל משטח שרואים ובלי רגישות, כי לאמייל אין אספקת עצבים.

עד שנגע כזה הופך לגלוי כצל או כחור, הוא כבר בדרך כלל חתר תחת נפח גדול של דנטין. עד שהוא כואב, הוא כבר הגיע לציפה - והשיחה עברה מסתימה לטיפול שורש.

מה מראה צילום ביטווינג. קרן הרנטגן עוברת אופקית דרך אזורי המגע, ועששת מופיעה כחריץ כהה באמייל כי שן שעברה דמינרליזציה סופגת פחות קרינה. זו תמונה פשוטה לקריאה והיא מראה מה שום דבר אחר לא מראה.

שאלת הקרינה, מכיוון שהוא שאל אותה. זוג צילומי ביטווינג נותן מנת קרינה שמקבילה לחלק קטן ממה שכולם סופגים מקרינת רקע טבעית ביום-יומיים, וחיישנים דיגיטליים מודרניים דורשים הרבה פחות מאשר פילם. התדירות צריכה להתבסס על רמת הסיכון - למי שיש עששת פעילה צריך צילומים לעיתים קרובות יותר ממי שאין לו - אבל "אף פעם" הוא לא מרווח סביר למבוגר עם נקודות מגע בין השיניים.

שבע שנים זה פער ארוך. שניים מארבעת הנגעים שלו היו נשארים באמייל בלבד אילו התגלו כעבור ארבע שנים.

מה עשינו

שני נגעי הדנטין שיקמנו בקומפוזיט, בצורה שמרנית, דרך משטח הלעיסה תוך הסרת החלק הרקוב בלבד.

שני נגעי האמייל לא קדחנו. עששת שמוגבלת לאמייל בין השיניים יכולה להתמנרל מחדש. השתמשנו במשחת שיניים עתירת פלואוריד, לכה פלואוריד, והשינוי המכריע - ניקוי בין-שיני באתרים הספציפיים האלה. לקדוח שן שיכלה להחלים היא החלטה בלתי הפיכה שלא הייתה נחוצה.

מברשות בין-שיניות, במידה אישית, מדי יום. הוא מעולם לא השתמש בשום דבר בין השיניים, וזו בדיוק הסיבה שכל ארבעת הנגעים היו באותו מיקום.

צילומי ביטווינג חוזרים כעבור שנים עשר חודשים כדי לראות לאיזה כיוון התקדמו נגעי האמייל.

התוצאה

לאחר שנים עשר חודשים שני נגעי האמייל נותרו ללא שינוי - עצורים, לא מתקדמים. לאחר שנתיים, עדיין יציבים, וללא נגעים חדשים בשום מקום.

שתי סתימות שהוא הזדקק להן, ושתיים שנחסכו ממנו כי הוסבר לו ההבדל.

מה לעשות אם זה קורה לכם

1. הסכימו לצילומי רנטגן במרווח סביר, גם ללא תסמינים. עששת כזו בלתי נראית בכל דרך אחרת.
2. שאלו מהו המרווח המתאים לרמת הסיכון שלכם, במקום לקבל כלל אחיד.
3. נקו בין השיניים מדי יום. הצחצוח לא מגיע בכלל לאזורי המגע.
4. שאלו אם הנגע באמייל או בדנטין. נגעי אמייל לעיתים לא דורשים קידוח.
5. אל תחכו לכאב. כאב מעששת אומר שהיא כבר הגיעה לעצב.
6. בקשו לראות את הצילום. עששת בין-שינית נראית לעין המטופל ברגע שמצביעים עליה.

עברתם מזמן את המועד לצילומי רנטגן? Urgent Dental Care קובעת מרווחים לפי רמת הסיכון האמיתית שלכם. 055-985-8845 · WhatsApp · הרב קוק 28/1, בית שמש

זהו סיפור קליני מייצג, המורכב ממספר מקרים. הוא משקף תמונה קלינית שאנחנו רואים דרך קבע בבית שמש וברמת בית שמש; השם והפרטים הם להמחשה בלבד ואינם של מטופל אמיתי.