הרווח שאמרו לה לחיות איתו

תשובה קצרה: רווח בין השיניים הקדמיות אפשר לסגור בהדבקה קומפוזיטית, ציפויים או יישור שיניים - אבל מה יחזיק מעמד תלוי לגמרי בסיבה לקיומו של הרווח. אם סוגרים אותו בלי לברר את הסיבה, הוא או נפתח מחדש או שהשיניים יוצאות רחבות מדי.

הפנייה

שתיים מהחברות שלה עשו את זה וכבר יצאו מרוצות. זה מה שהניע אותה, וזה טריגר נפוץ.

נחמה, 31, משיינפלד, הגיעה עם רווח של 3 מ"מ בין שתי החותכות המרכזיות העליונות. כשהייתה נערה אמרו לה שיישור שיניים יפתור את זה אבל שלא שווה את הטרחה, והיא השאירה את זה ככה חמש עשרה שנה.

היא רצתה שזה ייסגר בביקור אחד. האם זה בכלל אפשרי - תלוי בממצאים שהיא לא ידעה שקיימים.

מה מצאנו

דיאסטמה בקו האמצע של 3 מ"מ. השיניים עצמן היו תקינות, מיושרות היטב מלבד זאת, עם חניכיים בריאות וללא צפיפות במקומות אחרים.

ואז הגענו לסיבות, וצריך לעבור עליהן לפני שבוחרים טיפול.

חיבור רסן נמוך. הרצועה שרצה מפנים השפה העליונה לחניכיים ישבה נמוך מדי ונכנסה בין שתי החותכות המרכזיות. משיכת השפה החוצה הלבינה את הרקמה בין השיניים, וזה המבחן הקליני. רסן שנכנס ככה פיזית מרחיק את השיניים זו מזו, והחשוב מכך - גורם להישנות הרווח אחרי כל סגירה אם לא מטפלים בו.

פער בגודל השיניים. מדדנו. החותכות הצדדיות העליונות שלה היו צרות מהממוצע יחסית למרכזיות - גרסה קלה של תבנית נפוצה. כשהשיניים ביחד צרות יותר מקשת השיניים שבה הן יושבות, מרווחים הם התוצאה החשבונית, וסגירת רווח אחד פשוט מזיזה את המרווח למקום אחר.

מה זה לא היה. אין שיניים חסרות בצילום הרנטגן, אין שן נוספת קבורה בין השורשים, אין מחלת חניכיים שגורמת לנדידה, ואין דחיפת לשון.

אז: שתי סיבות תורמות, וצריך לטפל בשתיהן.

ארבע הדרכים לסגור את זה, והפשרות של כל אחת:

• הדבקה קומפוזיטית. מוסיפים חומר לצדדים של שתי החותכות המרכזיות. ביקור אחד, בלי להוריד שן, הפיך, הכי זול. קומפוזיט מתכתם עם השנים ועלול להישבר; צריך לצפות לתחזוקה ולהחלפה בסופו של דבר.
• ציפויים. עמידים ויציבים בצבע. דורש הורדת אמייל - בלתי הפיך - ופותר בעיית מרווחים על ידי הרחבת השיניים לצמיתות.
• יישור שיניים. מזיז את השיניים עצמן למיקום הנכון במקום להגדיל אותן. הכי ארוך, והאפשרות היחידה שמתקנת את הסידור הבסיסי. דורש שימור קבוע.
• שילוב. יישור שיניים לפיזור מחדש של המרווח, ואז תוספות קומפוזיט קטנות לחותכות הצדדיות הצרות.

סגירת 3 מ"מ על שתי החותכות המרכזיות בלבד הייתה מרחיבה כל אחת מהן ב-1.5 מ"מ, וזה רחב מדי באופן בולט לפנים שלה. זו הטעות הכי נפוצה במקרים כאלה, והיא בלתי הפיכה אם משתמשים בציפויים.

מה עשינו

קודם כל פרנוטומיה - פרוצדורה כירורגית קטנה לשחרור החיבור הנמוך, בהרדמה מקומית ובמשך כעשרים דקות.בלעדיה, כל טיפול אחר יחזור על עצמו.

שישה שבועות של החלמה, שבמהלכם הרווח הצטמצם מעט מעצמו.

הדבקה קומפוזיטית, מפוזרת. במקום להוסיף 1.5 מ"מ לכל חותכת מרכזית, הוספנו כמויות קטנות יותר על פני ארבע שיניים - שתי המרכזיות ושתי הצדדיות הצרות - מה שסגר את המרווח, תיקן את פער הרוחב, ושמר על כל שן ביחס נכון.

קומפוזיט בשכבות בעבודת יד, בהתאמת שלושה גוונים, בפגישה אחת של שלוש שעות עם תכנון מוקדם באמצעות wax-up.

סד קבוע מאחורי ארבע השיניים הקדמיות העליונות. זה לא אופציונלי. דיאסטמה שנסגרה בלי שימור נפתחת מחדש, פרנוטומיה או לא.

התוצאה

סגור, פרופורציונלי ויציב אחרי שלוש שנים. הקומפוזיט לוטש פעמיים ותוקן שבר קטן אחד.

היא מבינה שזה לא לצמיתות - לקומפוזיט יש אורך חיים, ובשלב מסוים הוא יצטרך להתחלף. הטיפול לא הוריד כלום מהשיניים שלה, כך שכל האפשרויות נשארות פתוחות בעתיד.

מה לעשות אם זה קורה לך

1. תשאלו למה יש את הרווח לפני שמסכימים לסגור אותו. הסיבה קובעת את השיטה.
2. תבקשו למדוד את רוחב השיניים. פער ברוחב משנה את כל התוכנית.
3. תשאלו לגבי הרסן, במיוחד אם הרווח קיים מגיל ילדות.
4. תשאלו איך המרווח יתחלק. כשהכל נופל על שתי שיניים זה בדרך כלל נראה לא נכון.
5. תעמדו על סד קבוע. רווחים נפתחים מחדש בלעדיו.
6. שקלו הדבקה לפני ציפויים. היא לא מורידה כלום ושומרת את האפשרויות פתוחות.

חושבים לסגור רווח בין השיניים? Urgent Dental Care בודקים קודם כל את הסיבה. 055-985-8845 · וואטסאפ · הרב קוק 28/1, בית שמש

זהו סיפור קליני מייצג, המורכב ממספר מקרים. הוא משקף תמונה קלינית שאנחנו רואים דרך קבע בבית שמש וברמת בית שמש; השם והפרטים הם להמחשה בלבד ואינם של מטופל אמיתי.