נפילה בל"ג בעומר ושן שנשברה מתחת לחניכיים

תשובה קצרה: שן קדמית שנשברת מתחת לקו החניכיים היא בעיה שונה לגמרי משבר רגיל. האם ניתן להציל אותה תלוי עד כמה עמוק השבר יורד מתחת לחניכיים, והתשובה היא בדרך כלל תוכנית טיפול ארוכה יותר ממה שהמטופלים מצפים לה — אבל לרוב עדיין ניתן להציל את השן.

הפנייה

ליל ל"ג בעומר ברמת בית שמש ג'. המון, חושך, קרקע לא אחידה והמון ריצות. מאיר, בן 16, נתקל במדרכה ליד המדורה ונפל על מדרגת אבן.

הוא הגיע עם אביו בשעה 23:30, מדמם, מחזיק שבר של שן במגבונית. החלק הנראה של השן הקדמית העליונה שלו נעלם כמעט עד לחניכיים.

מה מצאנו

שן חותכת מרכזית עליונה שמאלית עם שבר אלכסוני: גבוה בצד השפה, ממש מתחת לגבול החניכיים, ועמוק בהרבה יותר בצד החך, כ-3 מ"מ מתחת לחניכיים. העיסה הייתה חשופה ומדממת. שבר רופף של השן עדיין היה מחובר על ידי החניכיים בצד החכי.

השילוב הזה — אמייל, דנטין, עיסה ושורש שכולם מעורבים, ומשתרעים מתחת לחניכיים — הוא שבר כתר-שורש מורכב. זו אחת הפציעות הקשות יותר בשן קדמית, ושווה להסביר למה.

כדי לשקם שן צריך שוליים — טבעת של שן יציבה שסתימה או כתר יכולים להיאטם עליה — שיושבת מעל העצם עם מספיק מרווח לחניכיים להיצמד אליה. המרווח הזה נקרא רוחב ביולוגי, בערך 2 עד 3 מ"מ. אם שבר יורד מתחת לגובה העצם ופשוט שמים עליו כתר, החניכיים לעולם לא יהיו בריאים, השוליים תמיד ידלפו, והשיקום ייכשל.

אז השאלה היא לא "אפשר לסתום את זה" אלא "האם אפשר להעלות את קו השבר לגובה שבו שיקום יכול להצליח".

שלוש דרכים לעשות זאת:

אקסטרוזיה אורתודנטית. למשוך את השורש לאט כלפי מעלה בכוח אורתודנטי קל עד שקו השבר עולה מעל החניכיים, ואז לשקם. שומר על גובה העצם והחניכיים. לוקח חודשים. הארכת כתר כירורגית. הסרת חניכיים ועצם כדי לחשוף יותר שן. מהיר יותר, אבל מוריד את גובה החניכיים באותה שן, מה שבשן קדמית נראה לא טבעי לצד השן השכנה. עקירה והחלפה. פתרון סופי, אבל בגיל 16 שתל אינו אפשרי — שתלים לא מושתלים לפני סיום הגדילה, בדרך כלל בסביבות גיל 20 עד 21 אצל בנים.

הנקודה האחרונה הזו קבעה את התוכנית. נער בן 16 לא יכול לקבל שתל, אז חלל היה אומר שנים של תותבת זמנית.

מה עשינו

באותו לילה: הסרנו את השבר הרופף, טיפלנו בעיסה החשופה — פולפוטומיה חלקית, כיוון שהוא היה צעיר והעיסה הייתה שווה ניסיון לשמר — אטמנו אותה, והנחנו שיקום זמני כדי להפוך אותו לנוח ולמראה סביר.

שלושה שבועות אחר כך: העיסה לא נרגעה והשן הפכה לתסמינית, אז בוצע טיפול שורש מלא.

חודשיים אחר כך: אקסטרוזיה אורתודנטית. תושבת הודבקה על השורש הנותר, מתיחה קלה באלסטיק במשך עשרה שבועות כדי למשוך את השורש כ-3 מ"מ כלפי מעלה, ואז שלושה חודשי ייצוב כדי לאפשר לסיבים להסתדר מחדש.

שבעה חודשים מהפציעה: פין, ליבה וכתר.

התוצאה

השן במקומה, מתאימה לשן השכנה, ומתאר החניכיים סימטרי — וזו הייתה בדיוק הסיבה לבחור באקסטרוזיה במקום בהארכת כתר.

סביר מאוד שהוא יזדקק לחזור לשן הזו בשנות העשרים שלו, והוא יודע זאת. הוא שמר על השורש והעצם שלו עצמו לאורך השנים שבהן שתל לא היה אפשרות, וזו הייתה בדיוק המטרה.

מה לעשות אם זה קורה לכם

1. להגיע לבדיקה באותו ערב. עיסה חשופה היא מצב שדורש טיפול מהיר, במיוחד אצל צעירים.
2. לשמור כל שבר בחלב.
3. לשאול עד כמה עמוק מתחת לחניכיים השבר יורד. המדידה הבודדת הזו קובעת הכול.
4. לשאול על אקסטרוזיה לפני שמסכימים לעקירה, במיוחד בשן קדמית.
5. לצפות לתוכנית ארוכה. שישה עד שנים עשר חודשים זה נורמלי במקרים כאלה.
6. לזכור ששתלים מחכים לגדילה. אצל בני נוער, שימור השורש הטבעי הוא בעל ערך נוסף.

שן שנשברה בגובה החניכיים? Urgent Dental Care בודקים אם ניתן להציל אותה לפני שממליצים על עקירה. 055-985-8845 · וואטסאפ · הרב קוק 28/1, בית שמש.

זהו סיפור קליני מייצג, המורכב ממספר מקרים. הוא משקף תמונה קלינית שאנחנו רואים דרך קבע בבית שמש וברמת בית שמש; השם והפרטים הם להמחשה בלבד ואינם של מטופל אמיתי.